כשהייתי בכיתה ב’, שלחתי שי לחג לחיילת אנונימית. כולם הכניסו שוקלד וגומי, בזמן שאמא שיכנעה שמשמש זהו חלומם המתוק של כל חייל וחיילת. משמשים, צימוקים, חפיסת קלפים קטנה וסט גומיות לשיער. בתוך קונוס מנייר צלופן, קשור בסרט צהוב עם מכתב לחייל.ת ברי המזל.
ואז קיבלתי מכתב חזרה
אשכרה, חיילת אקראית בבסיס נידח קיבלה שקית עם צימוקים מעוכים לכבוד ט”ו בשבט, כתבה מכתב תודה, חתמה בשם, קנתה בולים ושלחה מכתב בדואר. דואר ישראל, לא פחות ולא יותר, מילא את משאלת ליבי. דואר ישראל, אלו שכועסים עלי כי לא לקחתי פתק ובכלל אני בתור לחלון השגוי, הוכיחו שניסים מתרחשים.
מקווה שאוכל להעביר את שמחת קבלת המכתב הלאה. תיצרו קשר ותנו לי את ההזדמנות. תכתבו כדי להגיד שלום, כדי להוכיח אותי ולהעמידני במקום בו טעיתי, או סתם כדי לאחל ט”ו בשבט שמח!
משמשים גם יתקבלו בברכה
היו שלום
רוזי
rkochin@gmail.com
זהו דף ‘יצירת קשר’ שכולל פרטי קשר בסיסיים וכן טופס יצירת קשר.
גן רוזי 